-
יש נטייה לחשוב שאם יש החזר גבוה שיוצא מהכיס אז לא חוסכים כי הכל מופנה לשם. זה לא נכון. הסכום הנוסף שמוצאים מהכיס נחשב למעשה כחיסכון כי זה עוזר להקטין את המשכנתא, ועל ידי כך ליצור יותר הון פנוי בעתיד שנמכור או להגדיל בהמשך את התזרים מהדירה בפועל.
-
אם חנוק אפשר לבחון מחזור לעניין גובה החזר ופרוסה, כי במאת זה יכול להקשות מאוד על היום-יום, וכששה משפע על התא המשפחתי אז כדאי לעשות זאת.
-
לעניין מחזור – יש זמנים שכדאי להכניס משתנות לא צמודות כל 5 שנים כדי להכניס פתח ליהנות מירידת ריביות עתידית
-
תחייה כרגע עמו שאף אחד לא חי, כדי שאח"כ תחיה כמו שאף אחד לא חי. תבזבז היום כמו שאף אחד לא מבזבז, כדי שאח"כ תבזבז כמו שאף אחד אחר לא מבזבז.
-
לפני שיוצאים מהשקעה, כי מדגדג לנו להשקיע – צריך רגע לזכור מה היתה מטרת ההשקעה. למה בכלל עשינו אותה, האם זה עדיין רלוונטי, האם הצרכים שלי השתנו, ומה האלטרנטיבה בהתאם למה לתשובות הללו.
-
יכול להיות לי 2 השקעות שעושות 12 אחוז לשנה. האחת משלמת את התשואה כל שנה. השניה תשלם 12% לשנה בראייה שנתית בסוף תקופת ההשקעה שיכולה להיות כמה שנים. למשלם השקעת חוב מול השקעה בפרויקט יזמי בנדלן. אותה תוצאה, ובנטרול היבטי סיכון-סיכוי, גם אלו שצריכים הגדלת הון (בגלל תוכנית, מיסוי וכו) יעדיפו השקעה תזרימית גם אם היא לא נכונה עבורם, ולו רק בגלל האפקט הפסיכולוגי. החשוב הוא שצריך לשים את זה צד.